משפחת קפשיטר
ענבר בויום, שהתגורר בשדרות, גדל בקיבוץ בארי, שם גם התגוררו הוריו ושלושת אחיו. בשבת בבוקר, כשהתחילו האזעקות, נסע ענבר למקום עבודתו כדי לאסוף משם נשק כדי להמשיך משם לקיבוץ ולהילחם שם במחבלים. בדרכו לעבודה, ירו בו מחבלים והרגו אותו
ענבר בויום. מתוך האלבום משפחתי
לחצו על הנקודות בציר הזמן לסיור בזמן אמת. לחיצה על האייקונים תציג את תיעוד האירוע
ענבר בויום (23), משוחרר טרי מצה"ל ששירת כחובש בסיירת גולני, גר אצל סבתו שמחה רביבו בשדרות. בשבת לפנות בוקר, הוא מסיים משמרת לילה במתקן של חברת קצא"א באשקלון, שם הוא עובד כמאבטח. בסיום המשמרת הוא נוסע מהעבודה לזוגתו יובל טל שגרה ביישוב מבועים, הסמוך לנתיבות. הוריו גיל ואיילת ושלושת אחיו: עומר, ענוג ועדי, גרים בקיבוץ בארי, שם ענבר נולד וגדל
כשמתחילה המתקפה ונשמעות האזעקות הראשונות, ענבר נוסע מהעבודה לחברתו יובל שגרה ביישוב מבועים. אמו איילת מתקשרת אליו ומבקשת ממנו להיות איתה בקשר. כעבור דקות ספורות הוא מגיע לביתה של יובל
ענבר מקבל עדכון שמחבלים חדרו לאזור הנגב המערבי. חבריו לעבודה נקראים להגיע למתקן החברה, אך ענבר, שסיים את המשמרת, נשאר בבית. בקבוצת הוואטסאפ המשפחתית הוא רואה שמחבלים חדרו גם לקיבוץ והוא כותב למשפחתו: "תשמרו על עצמכם בבקשה". אחרי כמה דקות הוא מבין שהוא לא יכול לשבת בחיבוק ידיים ומחליט לחזור למקום עבודתו כדי לקחת משם נשק ולנסוע להגן על הקיבוץ. במקביל, אביו גיל, חבר בכיתת הכוננות, נפצע קשה מירי מחבלים ומפונה למרפאת השיניים
ענבר עובר את צומת שער הנגב בכיוון צפון ונורה למוות על ידי מחבלים שאורבים בצומת ופוגעים במכוניות שעוברות בו. במקביל, אביו גיל מת מפצעיו במרפאת השיניים. על פי ההערכה, ענבר נרצח ב-7:34 ואילו מותו של גיל נקבע ב-7:35
חברתו של ענבר מעדכנת את איילת שהוא נסע לעבודה. איילת מתקשרת אליו כמה פעמים, אך הוא לא עונה. היא בודקת את מיקומו באמצעות יישומון ומגלה שהטלפון הנייד שלו הפסיק לפעול ונמצא בצומת שער הנגב. מיד לאחר מכן, היא מעדכנת את בני המשפחה שענבר מנותק קשר
במהלך הבוקר נכנסים המחבלים לבית המשפחה בקיבוץ, שבו שוהים איילת והבן, עדי. הם יורים על דלת הממ"ד, אך לא מצליחים לפרוץ אותה. בהמשך, חבר לעבודה של ענבר מתקשר לעדי, שואל אותו אם הוא אח של ענבר ומוסיף שאלות נוספות עליו. בתום השיחה, עדי ואיילת מבינים שענבר כלל לא הגיע לעבודה. בינתיים, החשמל בקיבוץ מנותק, ואיילת לא מצליחה ליצור קשר עם שני ילדיה הנוספים, עומר וענוג, שמתגוררים בדירות אחרות בקיבוץ
במהלך שעות הצהריים, האחים של איילת, עופר, לילך ורונית, מפרסמים פוסטים באינסטגרם עם פרטים מזהים של ענבר, בתקווה להשיג מידע עליו. קרובי משפחה אחרים פונים לכלי תקשורת, לכוחות ההצלה ולכוחות הביטחון כדי לנסות לאתר אותו
כוחות הביטחון מחלצים את עדי ואת איילת מהממ"ד ומפנים אותם לבית אחר בקיבוץ. איילת כותבת בקבוצת הוואטסאפ המשפחתית: "בבקשה תגידו שענבר בסדר". אחד הקרובים משיב: "עדיין לא ענה, נחפש אותו בכל מקום". מאוחר יותר, איילת ועדי יחולצו לשער הקיבוץ, שם הם יפגשו את עומר וענוג
איילת מתפנה עם עומר, ענוג ועדי לקיבוץ שובל. חברי כיתת הכוננות יודעים בשלב זה על מותו של גיל, אך הם לא מעדכנים אותה על כך. בהמשך הלילה, איילת מדווחת על היעדרותם של ענבר וגיל במחלקת הנעדרים של המשטרה
איילת וילדיה מגיעים לגני תקווה, שם הם מתארחים בבית אחותה של איילת
אנשי צבא ומשטרה מודיעים לאיילת ולשאר בני המשפחה על מותם של גיל וענבר
הלווייתם של גיל וענבר בויום מתקיימת בבית העלמין בסביון. כחלק מפרויקט הספדים שכתבו יוצרים ויוצרות, העיתונאי דרור פויר התנדב לכתוב את ההספדים על גיל וענבר
רפי טריקי, דוד של איילת, מציב לוח זיכרון במקום שבו נרצח ענבר
לאחר שלושה חודשי היעדרות, עומר חוזר לצבא ויוצא לקורס קצינים. כשבועיים מאוחר יותר, ענוג מתגייסת. הבן הצעיר עדי עובר ללמוד בבית ספר בגני תקווה
מקום העבודה של ענבר עבד עורך טקס הנצחה וחונך גינת הנצחה לזכרם של ענבר ואביו גיל
המשפחה עורכת טקס הנצחה לזכרם של גיל וענבר, שבו משתתפים כמאתיים איש. בטקס, שמתקיים במושב רינתיה, מוצגים בקבוקי בירה ויין שהושקו לזכרם
אח של גיל מקים ליד קיבוץ נווה אור, בצפון עמק בית שאן, נקודת תצפית לזכרם של גיל, ענבר וגיסו של גיל, אילן וייס. שמה "מצפור השלושה מבארי"
המתחם האינטראקטיבי של מפת העוטף ב-7 באוקטובר 2023 נועד לתעד ולהנציח את האירועים שהתרחשו ביישובי עוטף עזה באמצעות תיעודים מזמן אמת, דקה אחר דקה.
הפרויקט בהליכי בנייה ותחקיר, בשלבים הבאים יתווספו נקודות רבות על המפה, לרבות בסיסי צה”ל, הרחבת אזורי המסיבות והדרכים המובילות לעוטף.
לפרטים נוספים וליצירת קשר לחצו כאן
אזהרה: התוכן מכיל תיאורים ותיעודים קשים לצפייה
