משפחת לבאן
עם תחילת הירי נכנסה משפחת לוי לממ"ד ביתה, בטוחה שמדובר בעוד סבב לחימה. כעבור כשעתיים הגיעו מחבלים לבית המשפחה. אב המשפחה שי, כתב צבאי במקצועו, נאבק איתם על ידית הדלת והצליח למנוע מהם להיכנס. לאחר שהמשפחה חולצה מביתה, הצטרף שי למאמצי פינוי התושבים עד שהתאחד עם משפחתו בשעת לילה. משם, הם פונו לאילת
משפחת לוי (מימין): הראל, קטי, שי ועידו
לחצו על הנקודות בציר הזמן לסיור בזמן אמת. לחיצה על האייקונים תציג את תיעוד האירוע
התרעות צבע אדום נשמעות ברחבי קיבוץ נירים. בני משפחת לוי: שי, אשתו קטי, וילדיהם נועם (15), הראל (12) ועידו (6), מתעוררים ונכנסים למרחב המוגן. יחד איתם נמצא יאיר, חבר של הבן הראל. בני המשפחה בטוחים שמדובר בעוד סבב לחימה. הם מדברים ביניהם על הצורך לארגן מזוודות מיד לאחר שההתרעות ייפסקו כדי לצאת מהקיבוץ לכמה ימים
בזמן השהייה בממ"ד, שי ואשתו מבחינים שקולות הירי שונים מהרגיל. שי, שמתנדב במילואים בתפקיד קרבי ועובד ככתב צבאי באתר מאקו, מזהה שהרעש מגיע מירי של רובה קלצ'ניקוב. כשהשניים מבינים שמדובר בירי חי ושיש חשש לחדירת מחבלים, הם מבקשים מהילדים להסתתר מתחת למיטה ולשמור על שקט. נועם, הבן הבכור, מסרב להיכנס מתחת למיטה ורוצה להיות לצד אביו, שעומד ליד הדלת
לאורך הבוקר, בני המשפחה לא מצליחים לסגור את חלון הממ"ד. שי מנסה לסגור אותו עוד כמה פעמים ולפתע מבחין דרכו במחבלים. הוא מתרחק במהירות מהחלון ונשכב על רצפת החדר. לאחר כמה רגעים הוא קם ומצליח לסגור את החלון
מתוך הבית נשמעים רעשים וצעקות בערבית. על פי הקולות, שי מבין שלפחות שלושה מחבלים נכנסו לביתם. הוא מחזיק את ידית הממ"ד ומרגיש שהמחבלים מנסים לפתוח מהעבר השני. המאבק על הידית נמשך כדקה עד שהמחבלים מתייאשים ועוברים לחדרים אחרים. כעבור זמן מה, המחבלים חוזרים ושוב מתנהל מאבק על ידית דלת הממ"ד. לאחר שהם עוזבים את הידית בפעם השנייה, נשמע מהבית רעש של הזזת חפצים. מאוחר יותר יתברר שהמחבלים יצרו מערום של חפצים וזרקו עליו נייר ספוג בשמן, ככל הנראה מתוך כוונה להצית את הבית
כשבע שעות מתחילת האירוע מתקבלת הודעה בקבוצת הוואטסאפ הקיבוצית כי כוחות צה"ל נכנסו לקיבוץ נירים. משפחת לוי ממתינה לחילוץ
בני המשפחה שומעים מתוך הבית קולות בעברית. שי, ששמע על מחבלים שמתחזים לחיילים, מסרב לפתוח להם ומתשאל אותם מעבר לדלת - "איזו יחידה אתם?", "מי הרבש"ץ של הקיבוץ?" ו"מה המספר גדוד שלכם?". לאחר שהוא מבין שמדובר בלוחמי דובדבן, הוא פותח את דלת הממ"ד. אז מתגלים לעיני המשפחה ממדי ההרס שהמחבלים זרעו בבית. מאוחר יותר, באמצעות אפליקציה, יאוכן הטלפון של בנו של שי ברצועת עזה. ביציאה מהבית, שי מבקש מהחיילים ש"יחסכו" מהילדים את המראות הקשים. החיילים נענים לבקשתו ויוצרים חומה אנושית כדי להסתיר מעיני הילדים את גופתו של רועי פופולוול, חבר הקיבוץ שנרצח במהלך הבוקר. כוח דובדבן מלווה את המשפחה למועדון בקיבוץ, שמאובטח על ידי חיילים ושמהווה נקודת פינוי לתושבים
בזמן שמשפחתו בטוחה במועדון, שי הולך לביתו, לובש אפוד, שם קסדה וחובר לחבר הקיבוץ לי רהב. שניהם מתחילים לסייע לחיילי צה"ל לחלץ את שאר חברי הקיבוץ מבתיהם. החילוץ נמשך עד חצות. לאחר מכן, חוזר שי ומצטרף למשפחתו במועדון
יהודה קפלן מצוות צח"י (צוות חירום יישובי) מסביר לחברי הקיבוץ כי כולם מועברים לגני הילדים בקיבוץ, כי יש בהם מרחבים מוגנים. כשהם מגיעים לשם, מלווים בחיילי צה"ל, שי ואשתו מתחילים לחפש אוכל שנשאר בגן, כיוון שלא אכלו מאז הערב שלפני
משפחת לוי, כמו שאר חברי הקיבוץ, מקבלת אישור לחזור לביתה בליווי חיילים על מנת לקחת ציוד. בני המשפחה מתבקשים לפעול במהירות, להכניס ציוד בסיסי לשקית וללכת. אין זמן לארוז, נאמר להם, הקיבוץ עדיין לא מטוהר ממחבלים. לאחר מכן, הם עולים על אוטובוסים לכיוון אילת
שי מגויס למילואים ונמצא בשירות מילואים במשך חודשים רבים
משפחת לוי, כמו שאר תושבי נירים, עוברת להתגורר במתחם דירות בבאר שבע
המתחם האינטראקטיבי של מפת העוטף ב-7 באוקטובר 2023 נועד לתעד ולהנציח את האירועים שהתרחשו ביישובי עוטף עזה באמצעות תיעודים מזמן אמת, דקה אחר דקה.
הפרויקט בהליכי בנייה ותחקיר, בשלבים הבאים יתווספו נקודות רבות על המפה, לרבות בסיסי צה”ל, הרחבת אזורי המסיבות והדרכים המובילות לעוטף.
לפרטים נוספים וליצירת קשר לחצו כאן
אזהרה: התוכן מכיל תיאורים ותיעודים קשים לצפייה
