יואל ברגר ומרינה אלמגור
בוקר שמחת תורה תפס את משפחת תעסה בשלושה מקומות שונים. ההורים הפרודים גיל וסבין, גרים בשני בתים סמוכים. הבן זוהר (15) היה אצל אימו. שני הילדים הקטנים, קורן (12) ושי (6) שהו בבית האב, שקפץ על רימון ונרצח כשניסה להגן עליהם. הבן הבכור, אור בן ה-17, יצא לדוג בחוף זיקים. הוא נרצח בשירותים
גיל והילדים
לחצו על הנקודות בציר הזמן לסיור בזמן אמת. לחיצה על האייקונים תציג את תיעוד האירוע
סבין מתעוררת מהאזעקות ורצה עם בנה זוהר לממ"ד. במקביל, גיל ושני ילדיו הקטנים, שי וקורן, ששוהים אצלו, ממהרים למיגונית מחוץ ליחידת הדיור שלו. היחידה נמצאת מטרים ספורים מהבית שבו סבין מתגוררת. גיל מפנה מהמיגונית חפצים מסוכנים ומושיב את הילדים על דליים הפוכים, בזמן שהוא נעמד בכניסה
סבין יוצרת קשר עם בנה הבכור, אור, שיצא לפנות בוקר לדוג עם חברים בחוף זיקים. הוא מספר לה על מטח הטילים ואומר שיש גם ירי צלפים. הוא מנסה להרגיע אותה ואומר שהוא בתא שירותים ממוגן ומבטיח שלא ייצא ממנו. זמן קצר לאחר מכן, מחבלים שיפלשו מהים ירצחו את אור וחבריו
סבין מתקשרת שוב לאור כדי לדרוש בשלומו. הוא לא עונה
סבין וזוהר שומעים דפיקות חזקות בדלת. היא סבורה שזה גיל והילדים והיא פותחת את הדלת. מולה ניצבים שני מחבלים חמושים, אחד מהם דורך את הרובה. היא מספיקה לטרוק ולנעול את הדלת לפני שהוא יורה בה. סבין וזוהר רצים לממ"ד, שניהם אומרים "שמע ישראל"
גיל וילדיו קורן ושי, שברחו לפני כן למיגונית סמוכה, שומעים מחבלים מגיעים. גיל, לוחם אש בכבאות והצלה ורבש"ץ לשעבר, מספיק לרוץ ולהביא את האקדח והטלפון שלו מהבית. בדרכו חזרה הוא מבחין במחבלים ויורה לעברם
לאחר ששמעו את הירי של גיל, המחבלים עוזבים את דלת הבית של סבין ויורים לעבר גיל. הוא מנהל איתם קרב עד שנגמרת לו המחסנית. המחבלים מנצלים את ההפוגה, מתקרבים למיגונית וזורקים רימון לפתח הכניסה. הרימון מתפוצץ סמוך לגיל שהודף את רוב הרסיסים בגופו ובכך מציל את חיי ילדיו. שי וקורן נפצעים קשה מהרסיסים. המחבלים מבצעים וידוא הריגה באביהם
מדממים ופצועים, הילדים מובלים על ידי המחבלים ליחידת הדיור של אביהם. קורן מנסה לתקשר עם המחבלים באנגלית ומבקש מהם לתת לאחיו שנפצע קשה בעינו ללכת לבית של אימו - אך הם מסרבים. כשהוא מוציא את הטלפון כדי לתרגם את דבריו לערבית, המחבל חוטף וזורק לו את הטלפון. המחבלים אומרים לילדים שלא ידאגו כי "הם לא הורגים ילדים". לאחר מכן הם פותחים את המקרר ושותים קולה. הם מציעים לילדים לאכול, אך הם מסרבים. המחבלים יוצאים ונכנסים מהבית
לאחר שהמחבלים עוזבים ותוך כדי שהם שומעים קולות ירי סביבם, קורן מוודא שאין איש בחוץ. הוא מוביל את אחיו הקטן לבית של אימם. כשהם מגיעים לדלת קורן דופק ואומר: "מאמו, תפתחי אני מתחנן". בתחילה סבין לא פותחת, עד שהיא מבינה שאלה ילדיה. היא פותחת את הדלת למרות הסיכון שאלה מחבלים שדרשו מבנה לדפוק על הדלת. סבין ושלושת הילדים מסתתרים בממ"ד. קורן מבשר לאימו שגיל נהרג, אבל היא מתקשה להאמין
סבין מבינה שהפציעות של ילדיה קשות ומתחננת מאיתי לוי, חבר כיתת הכוננות, להגיע לפנות אותם. איתי מסביר לה שמתנהל קרב בחוץ ומבקש ממנה להמתין בסבלנות. הוא מדריך אותה כיצד לחבוש את הפציעות של שי וקורן
איתי לוי מגיע לבית עם חברו לכיתת הכוננות זיו וולק ואיתמר רביבו, ראש המועצה האזורית חוף אשקלון. הוא צועק לסבין לפתוח את הדלת ובמהירות הם מפנים אותה ואת שלושת הילדים לרכב הממוגן. לפני שפונתה, סבין רצה לגופתו של גיל כדי להיפרד ממנו. חברי כיתת הכוננות מחלצים את המשפחה מחוץ למושב
גיל ואור תעסה מובאים למנוחות בבית העלמין שבמושב נתיב העשרה
בני המשפחה עוברים לדירה שנתרמה עבורם בנתניה
המתחם האינטראקטיבי של מפת העוטף ב-7 באוקטובר 2023 נועד לתעד ולהנציח את האירועים שהתרחשו ביישובי עוטף עזה באמצעות תיעודים מזמן אמת, דקה אחר דקה.
הפרויקט בהליכי בנייה ותחקיר, בשלבים הבאים יתווספו נקודות רבות על המפה, לרבות בסיסי צה”ל, הרחבת אזורי המסיבות והדרכים המובילות לעוטף.
לפרטים נוספים וליצירת קשר לחצו כאן
אזהרה: התוכן מכיל תיאורים ותיעודים קשים לצפייה
