משפחת ספדג'
בוקר המתקפה תפס את משפחת הנדלר מפוצלת: האם מעיין ושניים מילדיה נכנסו לממ"ד בבית, שני ילדים נוספים שהו אצל הוריה בבית אחר בקיבוץ, ואילו אב המשפחה, ליאב, היה בהודו. המחבלים פרצו לבית פעמיים, זרעו הרס רב, אבל לא נכנסו לממ"ד
לחצו על הנקודות בציר הזמן לסיור בזמן אמת. לחיצה על האייקונים תציג את תיעוד האירוע
מעיין הנדלר מתעוררת לקול אזעקות ומטחים בלתי פוסקים. היא רצה לממ"ד עם שניים מילדיה, אדם (12) ועלמה (4), ומכניסה לשם גם את גורת הכלבים של המשפחה, דולי. הבנים האמצעיים, מיכאל (9) ואילון (6), עשו את הלילה כמאה מטרים משם, בבית הוריה של מעיין, קת'רין וחגי גרוסוירט. בעלה ליאב נמצא בהודו ואינו מודע למתרחש בקיבוץ
ברגע של הפוגה בירי, מעיין יוצאת מהממ"ד כדי להביא את מכשירי הטלפון שלה ושל אדם. כיוון שבממ"ד אין קליטה, היא נעמדת במסדרון ושולחת הודעות לליאב ולשאר בני המשפחה. לליאב היא כותבת שהיא שומעת מטחים בלתי פוסקים וקולות של ירי בחוץ. מעיין גם מתייעצת עם מאיה ניסן מצוות החירום היישובי, שמנחה אותה לנעול את דלתות הכניסה לבית. ב-07:06 היא כותבת לאמא שלה: "למה יש יריות בחוץ???", וקת'רין אמה מעדכנת: "לא יודעת אבל מלחיץ, אבא מוכן פה עם רובה"
מעיין ממשיכה להתכתב מהמסדרון עם בני משפחה וחברים בניסיון להבין מה קורה בחוץ. במקביל, בבית משפחת גרוסוירט, קת'רין ושני הנכדים נמצאים בממ"ד בעוד הסבא חגי עומד מחוץ לחדר עם אקדח כדי לשמור עליהם. לחברתה הטובה מהקיבוץ, אלי סגל, כותבת מעיין שהיא שומעת דברים נוחתים על גג הבית: "נשמע כמו קליעים"
מעיין שומעת מישהו שהולך ליד חלון הבית ומדבר בערבית. היא שולחת במהירות הודעות לכל מי שהיא יכולה, בתקווה שמישהו יוכל לעזור. "זה מפחיד, אין לי קליטה", היא כותבת לליאב ונכנסת לממ"ד. מרגע זה ואילך היא נמצאת בממ"ד עם הילדים, בלי קליטה סלולרית ובלי שאף אחד מקרוביה יודע מה מצבם. היא מרימה את ידית הדלת למעלה ומחזיקה אותה בחוזקה ומבקשת מאדם שישים לעמליה משהו לראות בטלוויזיה. בשלב מסוים מעיין מרגישה שהידיים שלה מתחילות להירדם. היא מבינה שאם המחבלים ינסו להיכנס לחדר היא לא תוכל לעצור אותם, ומחליטה לשבת ליד הילדים ולהרגיע אותם
המחבלים מפילים את לוח העץ ששימש לאיטום הדלת האחורית ופורצים לתוך הבית. מעיין והילדים שומעים מתוך הממ"ד רעש חזק ואז קולות של זכוכיות מתנפצות וצעקות בערבית. מעיין חוזרת להחזיק את הידית ומנסה לשדר לילדים שהכול תחת שליטה
ליאב רואה לראשונה את ההודעות שמעיין שלחה לו. הוא עונה לה אבל היא לא מקבלת את ההודעות שלו כי היא בממ"ד בלי קליטה. במקביל, גם היא כותבת לו הודעה שלא מגיעה אליו: "יש לי בחילה, הלב שלי בגרון". ליאב פותח חמ"ל מתוך הודו: הוא מוסיף לקבוצות של הקיבוץ מפקדים בצה"ל ומנסה לכוון כוחות לבית
המחבלים עוזבים את בית משפחת הנדלר. מעיין ממשיכה לבקש מהילדים להיות בשקט וגם דולי הגורה שומרת על שקט מופתי. מעיין שוקלת לפתוח את דלת הממ"ד כדי לשלוח הודעות ולהביא אוכל ומים, אבל מחליטה שלא לעשות זאת מחשש שיש מחבלים שאורבים להם בסלון
עלמה בוכה שהיא צמאה ומעיין מנסה להרגיע אותה אך לא מצליחה. היא פותחת את הדלת לאט, מתכופפת, רצה לכיוון המטבח ולוקחת בקבוק מהמקרר. באותו רגע נשמעת התרעת צבע אדום ואז נשמע רעש גדול: נפילה של פצצת מרגמה על הגג של השכנים. מעיין רצה לכיוון הממ"ד עם הבקבוק ועם מטען לטלפון. מחבלים שנמצאים מחוץ לבית מבחינים בה דרך החלון הפתוח ויורים לעברה. שתי יריות מחטיאות אותה במעט ופוגעות בארון הבגדים ובדלת הכניסה לחדר. מעיין נכנסת לממ"ד וסוגרת אחריה את הדלת. היא מחברת את המטען לשקע אך החשמל בדיוק נופל בקיבוץ. היא נשארת עם הילדים ועם דולי בחושך מוחלט בממ"ד ועם טלפון מושבת
לאחר שהבחינו במעיין מבעד לחלון, המחבלים שוב נכנסים לבית. מתוך הממ"ד היא שומעת מישהו שהולך על זכוכיות ומתקרב. בשלב מסוים הצעדים מפסיקים והמחבלים מסתלקים. עלמה נרדמת. אדם ומעיין יושבים על המיטות, דרוכים
לאחר ארבע שעות בחשיכה, מעיין והילדים שומעים צעדים בתוך הבית ואז דפיקה חזקה על דלת הממ"ד: "תפתחו, זה צה"ל". הלוחמים, יחד עם סגן הרבש"ץ, שי אשר, פותחים את הדלת ומובילים בשיירה את מעיין, הילדים ודולי, יחד עם שתי משפחות נוספות, לבית של משפחת אשר. כשהם מגיעים, מעיין מנסה לקבל מידע על הוריה ושני ילדיה הנוספים. נאמר לה שמוקדם יותר יצרו איתם קשר ושהם בסדר. בהדרגה נאספות עוד משפחות בממ"ד של משפחת אשר, שמתמלא בכ-40 אנשים. החשמל עדיין לא חזר לקיבוץ. יותם שקד, שכן שנמצא בבית, מספר למעיין שהצליח לדבר עם בעלה ליאב ושהוא עדכן אותו שהיא והילדים בסדר
באמצעות כלי רכב ממוגנים, לוחמי צה"ל מתחילים לפנות בהדרגה את המשפחות מהממ"ד של משפחת אשר מחוץ לקיבוץ. מעיין, אדם ועלמה יורדים בשטח כינוס, בתחנת דלק ליד קיבוץ אורים, שם פוגשת מעיין את חברותיה ליאן ואלי סגל, ובעזרתן היא מתקשרת לראשונה לליאב. הוא מספר לה שסבא שלו, משה רידלר בן ה-92, נרצח בקיבוץ חולית יחד עם המטפל שלו, פטרו בוסקו. הוא מספר לה גם שבצהריים, לפני שנפל החשמל, הוא הצליח לדבר עם הבנים מיכאל ואילון בשיחת וידיאו
אחרי שחיכתה שעות ארוכות להוריה ולשני הבנים, עולה מעיין על הסעה לים המלח עם אדם, עלמה ודולי. באוטובוס, היא מטעינה את הטלפון שלה בפעם הראשונה ומקבלת את כל ההודעות שלא ראתה במהלך היממה שחלפה. הם מגיעים למלון בים המלח עם הזריחה. ב-8:30 מגיעים לשם גם קת'רין וחגי יחד עם הנכדים מיכאל ואילון
רק שלושה ימים אחרי הטבח, ליאב מצליח למצוא טיסה מהודו לישראל. ביום רביעי הוא מגיע לים המלח עם אמא שלו והם מצטרפים למעיין ולילדים
משפחת הנדלר עוברת ליישוב עומר הסמוך לבאר שבע, יחד עם מרבית חברי קיבוץ כיסופים
המתחם האינטראקטיבי של מפת העוטף ב-7 באוקטובר 2023 נועד לתעד ולהנציח את האירועים שהתרחשו ביישובי עוטף עזה באמצעות תיעודים מזמן אמת, דקה אחר דקה.
הפרויקט בהליכי בנייה ותחקיר, בשלבים הבאים יתווספו נקודות רבות על המפה, לרבות בסיסי צה”ל, הרחבת אזורי המסיבות והדרכים המובילות לעוטף.
לפרטים נוספים וליצירת קשר לחצו כאן
אזהרה: התוכן מכיל תיאורים ותיעודים קשים לצפייה