מרים מלכה מקיבוץ חולית - 7 באוקטובר | כאן 7.10.360

בבוקר 7 באוקטובר מרים מלכה מתעוררת לקול התרעות צבע אדום שנשמעות בקיבוץ חולית ונכנסת לממ"ד בביתה. מרים (60), גרושה, היא מורה לכיתות א'-ב' בבית הספר "שחר אשכול". בנה עמרי (32), שמתגורר גם הוא בחולית, נמצא באותו זמן בטיול בתאילנד

מרים מתכתבת עם עמרי. הוא מבקש ממנה שתיכנס לביתו ותיקח את האקדח שלו מהכספת. מרים מסבירה לו שהיא לא יכולה לצאת מהבית כי יש יריות ללא הפסקה. הוא מבקש ממנה שלפחות תנעל את דלתות הבית, אבל היא חוששת לצאת מהממ"ד

חוליית מחבלים נכנסת לביתה של מרים. מתוך הממ"ד, היא שומעת אותם צועקים, מנפצים ושוברים חפצים. מרים נעמדת בפינת החדר שרחוקה מהדלת, מתוך מחשבה שאם המחבלים יירו לעבר הממ"ד, הקליעים לא יפגעו בה

המחבלים שורפים את גג ביתה של מרים ועשן סמיך נכנס לתוך הממ"ד. היא מנסה לפתוח את החלון - אך לא מצליחה. מרים מספיקה לשלוח בקבוצת הוואטסאפ של הקיבוץ: "נכנס לי עשן לממד. בואו מהר. בבקשה בואו, מחניק". לאחר מכן, היא מאבדת את ההכרה

תושבת הקיבוץ, ענת דימשיץ, מבחינה שביתה של מרים נשרף. היא רואה שגם הבתים של שכניה – אריאל לב (32) ושיר אזולאי (32, תלמידה לשעבר של מרים) - עולים באש. ענת קוראת להם לצאת מחדרי הממ"ד ולבוא להתחבא אצלה. כשאריאל ושיר מגיעים לביתה של ענת, היא מספרת להם על ההודעה של מרים, שבה היא מתארת כיצד היא נחנקת מהעשן, ומבקשת מהם שיסייעו לה

שיר יוצאת מהבית של ענת ומגיעה לביתה הבוער של מרים. בעזרת את חפירה, היא שוברת את חלון הממ"ד, שעשוי מברזל, ומבעד לחלון הפרוץ היא רואה את מרים שכובה על הרצפה. העשן הסמיך לא מאפשר לשיר להיכנס פנימה. היא מצלמת את הבתים השרופים ומעלה סרטון לפייסבוק עם הכיתוב: "בואו תעזרו לנו. טובחים בנו". כעבור כמה רגעים גם ענת מגיעה לבית של מרים. השתיים מנסות להעיר את מרים בצעקות, אך ללא הצלחה

אריאל מגיעה לביתה של מרים. הוא נכנס לממ"ד אפוף העשן ורואה את מרים שוכבת מחוסרת הכרה ומכוסה בפיח. הוא מנסה להרים אותה, אך בגלל העשן הוא מתקשה לעשות זאת. הוא מתקשר לשכן שלו, עוז רוזנברג (35), ומבקש ממנו לבוא לעזור

עוז מגיע לבית של מרים יחד עם זוגתו, ליז און, ונכנס לממ"ד. יחד עם אריאל, הם מרימים את מרים, מוצאים אותה דרך החלון ועוז לוקח את מרים על גבו ב"סחיבת פצוע". לפתע עוז ואריאל שומעים יריות שמגיעות לכיוונם. הם נמלטים עם מרים לתוך ביתה של השכנה, קורין אברהמי

חבורת המחלצים ומרים, שעדיין מחוסרת הכרה, מסתגרים בתוך הממ"ד של קורין. בפנים נמצאות גם שיר אזולאי וענת דימשיץ, שחוזרת בהמשך לביתה כדי להיות עם ילדיה. שוב ושוב נורות יריות לעבר חלון הממ"ד

מרים חוזרת להכרה ושוב מאבדת אותה. מעתה, ובמשך השעות הבאות, מרים מתעוררת ומאבדת את ההכרה לסירוגין. בכל פעם שהיא מתעוררת, השכנים דואגים שתפלוט פיח ועשן מפיה

החיילים מגיעים לביתה של קורין. הם אומרים את הסיסמה שנקבעה כדי שתושבי הקיבוץ יידעו שמדובר בחיילים ולא במחבלים. רק לאחר שהחבורה משתכנעת שמדובר בחיילי צה"ל, אריאל פותח את דלת הממ"ד והחיילים מחלצים אותם. משם, יחד עם תושבים נוספים של הקיבוץ, הם מפונים למלון בעין גדי

מרים מובהלת לבית החולים סורוקה כשהיא בהכרה מלאה. לאחר כמה שעות, מצבה משתפר והיא מצטרפת לשאר התושבים שפונו לעין גדי