משפחת דימשיץ-רוז'נסקי מקיבוץ חולית - 7 באוקטובר | כאן 7.10.360

לקול התראות צבע אדם מתעוררים בביתם ענת דימשיץ (36) וארבעת ילדיה - לביא (4.5), אופק (בת 6.5), גפן (בת 8) ושני (10). אבי המשפחה, מיכאל (38), אלגוריתמאי, נמצא בכנס בפריז. בבית המשפחה מתארחים הוריה של ענת – אלה רוז'נסקי (57), יוסף רוז'נסקי (67), וכן סבתה – יוליה פיינשטיין (86), שגרים כולם בקריית שמונה. באותה שעה יוסף עושה הליכה בקיבוץ, וכשהוא רואה את הרקטות בשמיים הוא ממהר חזרה לבית. המשפחה נכנסת לממ"ד יחד עם הכלבה, כלבונה

ענת שומעת צליל של פגיעת קליע בחלון הממ"ד. היא שומעת גם דיבורים בערבית ומבינה שמחבלים נכנסו לשכונה שלהם בקיבוץ

שכנתה של ענת, מרים מלכה (60) שולחת הודעה בקבוצת הוואטסאפ של הקיבוץ: "עשן נכנס לי לממ"ד. בואו מהר. בבקשה בואו, מחניק". ביתה של מרים עולה באש לאחר שהמחבלים הציתו אותו, והיא נמצאת לבדה בממ"ד המתמלא בעשן. אלה ויוסף מבחינים שבתים נוספים של השכנים עולים באש. הם מספרים על כך לענת, והיא מתקשרת לשכנים – אריאל לב (32) ושיר אזולאי (32) - שבתיהם נשרפים, כדי להציע להם לברוח אליה. אריאל מגיע, אבל שיר לא עונה

ענת רצה לביתה של שיר ודופקת על הדלת ועל חלון הממ"ד. שיר יוצאת כשבידיה סכין ואת חפירה, כדי להתגונן מפני המחבלים. הכלב של שיר, בנצי, יוצא מהבית, ונכנס לביתה של ענת. שיר וענת מגיעות לביתה של מרים השכנה שביתה הוצת, אך לא מצליחות להיכנס לבית אפוף העשן. ענת רצה לביתה כדי להביא דליים של מים ומגבות. כשהיא חוזרת, היא ושיר רואות מבעד לחלון את מרים שוכבת בממ"ד מחוסרת הכרה. בעזרת את החפירה, שיר שוברת את חלון הממ"ד ומנסה להעיר את מרים בצעקות, אך ללא הצלחה. השתיים מבינות שלא יצליחו להוציא את מרים מהממ"ד בכוחות עצמן

אלה ויוסף, הוריה של ענת, לוקחים דליים של מים וצינור ומתיזים לעבר הבתים והעצים הסמוכים, כדי לנסות ולמנוע מהאש להתפשט

ענת חוזרת לביתה וקוראת לאריאל שיעזור לחלץ את מרים. אריאל נכנס לתוך הממ"ד, אך בגלל העשן הוא מתקשה להוציא אותה. הוא קורא לשכן נוסף, עוז רוזנברג, שיבוא לעזור והוא מגיע יחד עם זוגתו ליאון. עוז ואריאל מרימים את מרים ומוציאים אותה דרך חלון הממ"ד כשהיא מחוסרת הכרה. עוז לוקח אותה על גבו ב"סחיבת פצוע" והם מצליחים להימלט לבית של השכנה, קורין אברהמי, שסביבם יריות. גם ענת ושיר מגיעות לבית של קורין. מאוחר יותר, מרים תחזור להכרה מלאה

ענת מחליטה שלא להישאר בבית של השכנה קורין ורצה לביתה כדי להיות עם משפחתה. שני הכלבים – כלבונה, הכלבה של משפחת דימשיץ, ובנצי, הכלב של השכנה שיר, רבים ביניהם ובני המשפחה נאלצים להוציא את בנצי אל מחוץ לממ"ד

ענת מתכתבת עם בעלה מיכאל שנמצא בצרפת ושואל לשלום הילדים

אחרי כמה שעות שבהן שמר על שקט, בנצי מתחיל לנבוח. המחבלים, שכנראה שומעים את הנביחות, מגיעים לבית משפחת דימשיץ. בני המשפחה שומעים את המחבלים צועקים "אללהו אכבר" וקולות של זכוכיות נשברות. לאחר מכן נשמעת ירייה. המחבלים יורים בבנצי שנמצא בסלון והורגים אותו

המחבלים מנסים לפתוח את דלת הממ"ד. אלה ויוסף מחזיקים את הידית בחוזקה. המחבלים יורים לעבר הדלת והקליעים חודרים ופוגעים באלה, ביוסף ובבתה של ענת – אופק. השלושה נפצעים בצורה קשה: אלה נפגעת בחלק גופה התחתון, יוסף נפגע ברגל שמאל שלו ואופק, שהקליע חדר לגופה ויצא החוצה, נפגעת ברגל ימין. ענת לוקחת סדינים ומלפפת אותם סביב רגליהם של הוריה ובתה כדי ליצור חבישה מאולתרת

המחבלים יוצאים מביתה של ענת, שבים אליו ולוקחים אוכל מהמקרר. לפתע, ענת שומעת קול של תינוק בוכה. בדיעבד היא תגלה שהיה זה אשל, בנה של עדי ויטל-קפלון, שנרצחה מוקדם יותר, לא לפני שנלחמה במחבלים. לאחר שרצחו אותה, המחבלים חטפו את אשל ואחיו נגב יחד עם שכנתם, אביטל אלדג'ם, ונכנסו לבית משפחת דימשיץ. המחבלים מאלצים את אביטל לומר לבני המשפחה שבממ"ד שהמחבלים לא פוגעים בילדים ושיפתחו את הדלת. ענת לא משתכנעת. היא בטוחה שמדובר בהקלטה קולית ומבקשת מבני משפחתה להתעלם. כעבור כשעה וחצי המחבלים יוצאים מהבית, חוטפים את אביטל והילדים לכיוון הרצועה, אך ברגע האחרון - משחררים אותם

חיילת מתכתבת עם ענת ומודיעה לה שהצבא מגיע לחלץ אותם. ענת מפחדת לפתוח את הדלת מחשש שהיא ממולכדת. כעבור כחצי שעה, מגיעים חיילים לבית ומוציאים את אופק הפצועה דרך חלון הממ"ד. החיילים נכנסים לבית ומשתמשים בשולחן הסלון כאלונקה על מנת לסחוב את יוסף ואלה שאינם יכולים ללכת

יוסף מפונה במסוק לבית חולים איכילוב. בדרך לשם מודיעים לו הרופאים כי ייאלצו לקטוע את רגלו. אלה ואופק מובהלות ברכב צבאי לקיבוץ גבולות, שם מניחים להן חוסם עורקים, והן מפונות במסוק למרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). תחילה, אלה ויוסף לא יודעים אחד על מצבו של השנייה, והאם הוא/היא בכלל בחיים. רק כעבור כמה שעות הם מתעדכנים