סלומון איליאגוייב משדרות - 7 באוקטובר | כאן 7.10.360

יוליה איליאגוייב מתעוררת לקול התרעות "צבע אדום". היא רצה לחדרו של הבן שליו (3.5) ויחד הם נכנסים לממ"ד, שם ישנה הבת אדל (6.5). יוליה נשכבת מעל הילדים כדי להגן עליהם. בעלה סלומון, בעל עסק לשטיפת מכוניות ומאבטח במפעל "תפוגן" בשער-הנגב, נמצא במשמרת במפעל, כחמש דקות נסיעה מהבית בשכונת בן-גוריון. המשמרת התחילה בשעה 23:00 ואמורה להסתיים ב-7:00. יוליה מתקשרת לסלומון לשאול לשלומו. הוא אומר שהוא בסדר ומבקש שתישאר עם הילדים בממ"ד. לפני שסלומון יצא אמש לעבודה, הוא הבטיח לבנו שכשישוב הביתה, הם יסעו לטייל בטרקטורון כמדי שבת

יוליה שומעת יריות, פיצוצים וצרחות ומתקשרת לעדכן את סלומון. "גם אני שומע יריות", הוא משיב, "אבל לא הודיעו על משהו חריג." יוליה מתקשרת למשטרה בניסיון להשיג מידע, אך אין מענה. היא מתקשרת גם למוקד עיריית שדרות, שם אומרים לה שלא ידוע על אירוע חריג ומבקשים שתישאר בממ"ד. יוליה מתקשרת לסלומון ומספרת לו מה נאמר לה, והוא משיב שזה מוזר. כמה דקות לאחר מכן הוא שולח לה סרטון מאזור התעשייה כשברקע נשמעות התרעות "צבע אדום"

סלומון יוצא מהמפעל לכיוון ביתו עם הטרקטורון שלו. יוליה מתקשרת אליו, והוא מעדכן אותה שיש חדירת מחבלים באזור הקיבוצים ומוסיף שלשדרות הם לא הגיעו. הבן שליו שואל את יוליה במהלך השיחה: "אבא מת? אבא מת?" יוליה מרגיעה אותו ונותנת לו לדבר עם סלומון שאומר לו: "אני בדרך הביתה. אבא לא מת. הכול בסדר, תהיו רגועים"

סלומון עושה את דרכו חזרה הביתה. בזמן אחת האזעקות, הוא נכנס לתחנת הדלק "תפוז" בכניסה לעיר כדי למצוא מרחב מוגן. כשמסתיימת ההתרעה, הוא מתכוון לצאת החוצה. חלק מהמסתתרים במקום מנסים למנוע ממנו לצאת בזמן שיש הרבה התרעות, אך סלומון אומר: "אני חייב לצאת, אני לא רוצה להשאיר את אישתי והילדים לבד." הוא עולה על הטרקטורון שלו ויוצא מתחנת הדלק. הוא מספיק להתרחק מעט מהתחנה, כשטנדר עמוס מחבלים מתקרב. ככל הנראה, הוא מבין שמדובר במחבלים ומבצע פניית פרסה. המחבלים רואים אותו ויורים לעברו. קליע אחד פוגע בגבו, וסלומון נהרג במקום. הטנדר, ועליו כעשרה מחבלים, ממשיך לתוך התחנה. בחדר הפנימי של חנות הנוחות מסתתרים כעת אחד עשר אזרחים. המחבלים מנסים לפרוץ את הדלת האוטומטית אך לא מצליחים. הם מתפרסים סמוך לתחנה ויורים בעוברים ושבים

יוליה רואה מחבלים מחלון ביתה ושומעת יריות. היא מתקשרת לסלומון שוב ושוב, אך אין מענה. היא מתקשרת למד"א, למשטרה ולמוקד עיריית שדרות, אולם לאיש אין מידע אודותיו והיא חוששת שנחטף. בן אחותו של סלומון, יורי נזרוב, שנמצא עם אמו ויקה בביתם בשדרות, שומע את שיחות הטלפון עם יוליה. הוא מבין שסלומון מנותק קשר ויוצא מהבית לחפש אותו. יורי מחפש את סלומון ברחבי העיר, שואל עוברים ושבים אם נתקלו בו וכשהוא מגיע לאזור תחנת המשטרה, מחבלים מבחינים בו ויורים לכיוונו. הוא מצליח להימלט וחוזר הביתה

ראש עיריית שדרות, אלון דוידי, מתקשר ליוליה בעקבות פניותיה לעירייה ושואל אותה מה לבש סלומון ובאיזה טרקטורון נסע. יוליה מעלה לפייסבוק פוסט בו היא מבקשת את עזרת הציבור באיתור בעלה. היא מקבלת תגובות כגון: "ראיתי אותו בתחנת דלק 'תפוז'" ו"משתתפת בצערך", אך עדיין אין לה מידע ממשי אודות גורלו

אחרי התגובות המבלבלות לפוסט שפרסמה וכעבור כמה שעות, יוליה מקבלת לחשבון הפייסבוק שלה שתי תמונות וסרטון שצולמו על ידי אזרחים ישראלים, בהם נראה סלומון ירוי. יוליה מאבדת את ההכרה. בתה, אדל, מרימה את מכשיר הטלפון וכך גם היא נחשפת לתמונות הקשות. אדל מתקשרת לסבתה (אמא של יוליה) וצועקת: "אבא מת! אבא מת! ואמא התעלפה. מה עושים?"

יוליה חוזרת להכרה. לבית מגיעים שכנים ואמה של יוליה. יוליה מתקשרת לויקה, אחותו של סלומון, ומגלה שגם ויקה קיבלה את התמונות והסרטון. החברים של יורי מספרים לאחיינו של סלומון שהגופה נמצאת בכניסה לעיר, סמוך לתחנת הדלק

יורי, אחיינו של סלומון, יוצא לכיוון תחנת הדלק כדי לוודא שמדובר בדודו. כשהוא מגיע לגופה, כוחות הביטחון טועים לחשוב שסלומון, שלבוש בגדים שחורים והגיע למקום בטרקטורון, הוא מחבל. הם מבקשים מיורי להרים ידיים ומכוונים לעברו נשק. יורי מסביר שמדובר בבן משפחתו. לאחר שאנשי כוחות הביטחון מוודאים שהגופה לא ממולכדת, יורי נפרד מדודו. ויקה מבקשת ממנו להביא את הגופה במכוניתו, אך הכוחות לא מאפשרים זאת