איה מידן מבארי - 7 באוקטובר | כאן 7.10.360

איה מידן (39) יוצאת מביתה בקיבוץ בארי על אופניה, לרכיבה של שבת בבוקר. בעלה עמרי ושלושת ילדיהם עדיין ישנים. היא קבעה להיפגש בנתיבות עם שותפה לרכיבה, ליאור וייצמן שגר בשדרות, איתו היא מתאמנת לתחרות חצי איש הברזל. ב-6:26, כפי שתועד במצלמות האבטחה, יוצאת איה מהקיבוץ דרך השער הצהוב

צבע אדום קוטע את הרכיבה של איה כשהיא על כביש 232, כקילומטר מצפון לבארי, בכיוון קיבוץ עלומים. איה נשכבת בתוך תעלה בצד הדרך, עם הידיים על הראש. האזעקות לא מפסיקות. היא מתקשרת לליאור, שותפה לרכיבה, והשניים מבינים שהאימון כבר לא יתקיים. איה משוחחת גם עם בעלה, עמרי, שמבקש ממנה שלא תישאר חשופה ותמצא מיגונית להיכנס אליה. באותם רגעים הוא נמצא עם שלושת ילדיהם בממ"ד

איה מגיעה למיגונית הסמוכה לבארי על כביש 232. עמרי בן הזוג שלה, חבר בכיתת הכוננות של בארי, מקבל עדכונים על חדירות מחבלים. הוא מתקשר לאיה ואומר שהיא צריכה לחזור הביתה כי "קורה משהו גדול". איה עולה על אופניה ומדוושת לכיוון הקיבוץ. ב-6:55, ליאור וייצמן שניסה לחזור לכיוון ביתו, נתקל במחבלים ונורה למוות

איה מגיעה לשער הצהוב של בארי ורואה שלושה גברים שיוצאים מהקיבוץ בריצה. אלה הם שלושה מבני משפחת אלקרינאווי שגרים ברהט ועובדים בחדר האוכל של בארי - האחים וואסים והישאם, ובן דודם מחמוד. הם צועקים לאיה שיש מחבלים בבארי ושירו ברבש"ץ, אריק קראוניק. הם מספרים לה שהמחבלים לקחו את הרכב ואת מכשירי הטלפון שלהם ושחררו אותם כי הם ערבים. איה מניחה את אופניה בצד והארבעה מתחילים לרוץ לכיוון הצומת על כביש 232. תוך כדי בריחה, הם מנסים להתקשר למשטרה, אך אין מענה

במהלך הריצה, מחליטים הארבעה לעצור בשתי המיגוניות שעל כביש 232 כדי להזהיר את השוהים בהן שלא ייכנסו לקיבוץ. בשלב זה, בלי להתכוון, הם מתפצלים: וואסים ומחמוד רצים למיגונית המערבית של בארי, איה והישאם למיגונית המזרחית. לאחר העצירה במיגוניות, וואסים ומחמוד רצים לכיוון נתיבות עד שהם מוצאים טרמפ וחוזרים לביתם ברהט. הישאם מציע לאיה לעצור רכב על הכביש ולקחת טרמפ לקיבוץ עלומים הסמוך. הם מתחילים לרוץ צפונה

כל הרכבים שחולפים על פני איה והישאם כבר מלאים עד אפס מקום. רכב אחד עוצר ומזהיר אותם שיש ירי גם בעלומים. איה מציעה לרוץ מזרחה לכיוון יער שוקדה, ואז שוב נשמע צבע אדום. איה מבחינה ברכב קרוב שנראה לה חשוד. היא מבינה שהם מוקפים מחבלים ושהם חייבים להתחבא מיד. השניים רצים לתוך חורשה כ-150 מטר מהם, ומוצאים מסתור בין השיחים. איה שולחת משם הודעות לראש צוות החירום בבארי, רחלי בנאקוט, בניסיון להשיג חילוץ. רחלי לא עונה

איה והישאם ממשיכים לשכב בין השיחים כשמסביב יריות והדי פיצוצים. איה מתכתבת עם אחיה, אבידע בכר, שגר בבארי יחד עם אשתו דנה וארבעת ילדיהם. היא מספרת לו שהיא מתחבאת בשיחים ושומעת יריות. אבידע כותב לה: "תתחבאי, הם יורים בכולם, גם בכבישים וגם בצמתים". בהמשך היום, בסביבות 11:00, יחדרו מחבלים לבית משפחת בכר, ירצחו את האם דנה והבן כרמל, ויפצעו את האב אבידע והבת הדר

איה ממשיכה להתכתב ממקום המחבוא שלה עם עמרי בעלה, שנמצא בביתם במרכז הקיבוץ. לבתים רבים סביבם פורצים באותן שעות מחבלים. הוא כותב לה שהפך את הבית כדי שלמחבלים יהיה קשה להיכנס. ב-11:07 עמרי כותב: "אני לא יודע עד מתי נחזיק מעמד. מקווה שזה יגמר בקרוב וכולנו נתחבק... אני אוהב אותך יפה שלי". היא עונה לו, "אני אוהבת אותך יפה שלי". להישאם יש שעון שמקליט ומתעד את הקרבות שמתרחשים סביבם. מכיוון שהמחבלים בבארי לקחו לו את הטלפון, בני משפחתו יוצרים איתו קשר באמצעות הטלפון של איה

לקראת השעה 12:30 בצהריים, אביו של הישאם, אסמעאיל, כותב לאיה שהם באים לחלץ אותם. ארבעה בני דודים של הישאם - איסמעיל, דהאש, ראפי וחמאד, יוצאים מרהט. הם נוסעים בדרכי עפר ומגיעים אליהם בסביבות השעה 14:00. שעון היד של הישאם מקליט את רגעי החילוץ

כשהם ליד קיבוץ עלומים, עוצר את הרכב כוח מגדוד 890 של הצנחנים. הלוחמים חושדים שמדובר במחבלים ושאיה בת ערובה שלהם. בני משפחת אלקרינאווי צועקים לעבר הכוח: "אנחנו באנו לעזור, באנו להציל אנשים". הלוחמים מוציאים את כולם מהרכב ומתחקרים את בני המשפחה ואת איה בנפרד. לאחר מכן, הלוחמים מכווינים אותם לעבר נקודת איסוף ומצרפים לרכבם שני צעירים שברחו ממסיבת הנובה

רכב החילוץ של משפחת אלקרינאווי מגיע לנקודת האיסוף בתחנת משטרת אופקים. בני המשפחה נפרדים מאיה ונוסעים לביתם ברהט. איה ממתינה בכניסה לתחנה, עד שבסביבות 16:00 מבקשים מכולם להיכנס למבנה עקב חשש שחוליות מחבלים מסתובבות בעיר. איה נכנסת למיגונית סמוכה ומדברת לראשונה עם בנה הבכור, גור

אוטובוס מגיע למשטרת אופקים ומפנה את האנשים במקום לבאר שבע. בתחילת הנסיעה, איה מקבלת שיחה מבן משפחת אלקרינאווי, יאסר, שמנהל את חדר האוכל בבארי. מסתבר שיאסר ובן משפחה נוסף נוסעים ברכב לצד אוטובוס הפינוי, ומלווים את איה כדי שלא תרגיש לבד. כשהאוטובוס מגיע לבאר שבע, איה עולה לרכב של יאסר והוא מסיע אותה לקריית גת, שם קבעה עם הוריו של בעלה עמרי, איתם היא נוסעת לביתם בכפר הנגיד. בבארי, אחיה אבידע ובתו הדר מחולצים פצועים מהממ"ד. על הטבח בבית אחיה תגלה איה מאוחר יותר

בעלה של איה, עמרי, ושלושת ילדיהם, מחולצים מהקיבוץ. הוריה של איה, גם הם בקיבוץ, יחולצו רק יום לאחר מכן בשעות הצוהריים