מאיה ביטון - דף הנצחה

מאיה נולדה ב09/12/2000 בפתח-תקווה, בת בכורה למיכל ולורו. ילדה עליזה, דעתנית, אהבה מאד פרחים בגינה ובחדר, בעיקר נרקיסים, בעיקר בגלל הריח. מאיה רקדה המון שנים בסטודיו לריקוד של שרית אביצור בפתח-תקווה. למדה בבתי ספר באזור המגורים והתגייסה לצבא. בצבא סיימה מסלול לוחמה בשיבטה ובהמשך עברה בהצטיינות קורס מדריכות קליעה שגם לאחריו חזרה לשרת בשיבטה. מאיה נבחרה להשתתף כדגלנית בטקס חגיגות 73 למדינת ישראל, סיומת מלאה בגאווה לשירות צבאי משמעותי ומעניין. מאיה עבדה במלצרות ובבר על מנת לטייל בדרום אמריקה ואכן חסכה כסף וטסה לטיול הגדול. כל מקום שהגיעה ידעה לנצל את המיטב, למרות הגעגוע הביתה. בן-זוגה של מאיה - אלירן מזרחי - אשר הכירו בגיל 17, הצטרף למאיה לטיול והם חזרו ארצה מאוהבים ומאושרים. מאיה חלמה להיות רואת-חשבון או עורכת-דין ומאידך רצתה כל-כך להיות אמא, לכן בסופה של התלבטות החלה ללמוד חינוך והוראה בלוינסקי וכבר במקביל לשנת הלימודים הראשונה לימדה בתיכון מתמטיקה ובערבים עבדה במסעדה תאילנדית בפתח-תקווה (קפאו). לאחר הירצחה, המסעדה הנציחה אותה בתמונתה בבר ובקריאת קוקטייל שמאיה המציאה על שמה - ״מאיה-ביי״ - וכל מי שמזמין מקבל גם צמיד עם שמה. מאיה מאד אהבה לטייל בארץ ובעולם, ידעה להפיק את המיטב מכל מקום שהגיעה אליו. מאיה אהבה מאד את המדבר והרגישה בו מאד בנוח. מאיה בילתה גם המון בים, עם חברות וחברים, פירות ושש-בש. באוגוסט 2023 מאיה קיבלה הצעת נישואין מבן-זוגה וכמובן שההתרגשות והשמחה היו אדירים. הזוג בחר מקום לחגיגה וסיכמו לתאריך 12/9/2024. מאיה אף הספיקה למדוד שמלת כלה. לפסטיבל הנובה מאיה ואלירן קנו את הכרטיסים מספר חודשים מראש (מאד אהבו פסטיבלים עם הפקות רציניות), וביחד עם עוד שתי חברות שהכירו בטיול בדרום אמריקה, הם יצאו לכיוון הפסטיבל, בשעה 01:30 לפנות בוקר. מייד לאחר התחלת ההתקפה על ישראל מאיה ואלירן התחבאו במכולת האשפה (משעה 08:08) והקשר ביננו היה רציף בעזרת הווטסאפ עד השעה 11:41, אז נותק הקשר, מאיה ואלירן לא ענו יותר. מאיה מצאה את מותה בזרועות אהוב-ליבה שחיבק ועטף אותה. במקום ללוות את מאיה לחתונתה, ערכנו למאיה ולאלירן הלוויה זוגית ומצבה זוגית בבית-העלמין ירקון פתח-תקווה.